יישור שיניים פנימי או יישור שיניים לינגואלי היא אחת מיני טכניקות רבות שמטרתן ליישר את השיניים, ולהביא את המטופל או המטופלת למצב של חופשיות ואף גאווה לחייך חיוך רחב שחושף שיניים יפות וישרות. כשמדובר בילדים או בני נוער ההתלבטות היא קלה יותר, וזאת מכיוון שיישור שיניים בגיל הזה נתפס כנורמטיבי ואתה לא מרגיש שונה או מוזר אם החיוך שלך מלא קוביות מתכת. לכן אין שום בעיה לבחור גם בטכניקות שקופות ש”מסגירות” את הטיפול. כשלוקחים את ההחלטה ליישר שיניים בגיל מבוגר נאלצים להתמודד עם לא מעט מבוכה, ולכן ברוב המקרים הקריטריון הראשון והחשוב ביותר לבחירת טכניקת היישור יהיה: שלא יראו אותו. זה מה שמאפשר יישור שיניים פנימי.
יישור שיניים לינגואלי
איך זה עובד?
הרעיון מאחורי יישור השיניים הלינגואלי הוא למעשה יצירת סמכים בהתאמה אישית. מכירים את ההבדל שבין קניית חליפה בחנות בגדים לעומת לתפור חליפה אצל תופרת? אם לא התנסיתם, הפעילו את הדמיון: מתי הבגד יושב על הגוף באופן מדויק יותר לדעתכם? בוודאי כאשר תופרים את הבגד בהתאמה אישית. על פי היגיון דומה פועל האורתודנט. הוא לוקח מידות של כל השיניים והלסת ומעביר למעבדה בגרמניה שבה מייצרים את הסמכים הלינגואליים (הקוביות שמתיישבות על גבי השיניים). הסמכים מודבקים בדבק מיוחד בצד הפנימי של השיניים ולא בצד החיצוני כמו בגשר ברזל קלאסי, ובין הסמכים עובר חוט מתכת דק ואלסטי שהוא כמו חוט שני שמקשר ומחזיק הכל ביחד. כל האלמנטים שצוינו כאן עוברים גלגולים של שיפורים טכנולוגיים כבר עשרות שנים, ואתם יכולים להיות רגועים לגבי אמינותם ואיכותם. הדבר החשוב הוא לבחור באורתודנט מקצועי ומנוסה שאתם סומכים עליו. אורתודנטים מנוסים שעובדים בשיטה זו יעניקו לכם טיפול באמצעות ציוד מעולה שהנו חוד החנית של הטכנולוגיה הזו.
יתרונות וחסרונות
היתרון הבולט של יישור שיניים בשיטה זו הוא, שהסמכים הלינגואליים מחוברים לחלק הפנימי של השן ובזכות כך לא רואים אותם. יתרון מהותי נוסף הוא ההתאמה המדויקת למבנה השן הטבעי, בהתאמה אישית כאמור. יתרון חשוב נוסף הוא שאין פגיעה בחלק החיצוני של השן. אחת ההשלכות של טכניקות שונות ליישור שיניים היא פגיעה במשטח השן החיצוני. טכניקות אלו מצריכות הדבקה או צריבה של הסמכים לשיניים דבר שמוביל להצטברות של חיידקים שפוגעים במשטח השן ויוצרים נגעים בלתי רצויים כמו עששת. הדבר הזה לא קורה עם הסמכים הלינגואלים.
ומה לגבי החסרונות? ובכן, יש שניים עיקריים. חיסרון אחד הוא הסתגלות לסמכים הלינגואליים, אשר לחלק מהאנשים היא קשה יותר מאחר והסמכים יחסית גדולים. זה יכול להפריע בהתחלה בדיבור אבל מתרגלים במהירות. חסרון נוסף הוא היות טכניקה זו יקרה יותר מחלק מהטכניקות האחרות, וזאת עקב הטיפול הממושך והאישי. זהו תהליך אינטימי בליווי אישי של האורתודנט שמשקיע זמן ומאמצים רבים בכדי להביא לתוצאה האסתטית המדויקת ביותר.
טכניקות נוספות
מתלבטים מה הכי נכון לכם? בצדק. היריעה רחבה והאפשרויות רבות. אז דיברנו על יישור השיניים הפנימי, הזכרנו גם את יישור השיניים הקלאסי בעל הקוביות המתכתיות המוכרות והנה עוד כמה שיטות הנפוצות כיום:
שיטת דמון
בעוד שבמרבית השיטות הסמכים מחוברים ביניהם באמצעות חוט מתכת או גומייה, בשיטת דמון הסמכים מושתתים על מכניזם של נעילה עצמית, שלא מצריכה אלמנט של חיבור כלל. היתרון הבולט הוא העדר חיכוך בין הסמכים, מה שעשוי לקצר את משך הטיפול. חסרון בולט הוא נקיטת משנה זהירות מוגברת עקב היות חלק מהסמכים מפורצלן שהוא חומר שביר. זכרו שאתם צריכים לאכול ולתפקד תפקוד מלא עם הסמכים בפיכם.
שיטת אינוזליין
כאן לא מדובר בסמכים אלא בקשתית שקופה העשויה מפולימר רפואי מיוחד. באמצעות הדמיה תלת ממדית מייצרים קשתית עבור המטופל, מה שמאפשר טיפול מהיר ונוח מאד באמצעות שליפה והרכבה של הקשתית במידת הצורך. החיסרון הוא שזה לא מתאים לכולם.( לדוג’ חורקי השיניים בשינה לא יוכלו לבחור בשיטה זו, משום שהחריקה משייפת ומשנה את מבנה הקשתית). לפרטים נוספים אודות אינוזליין
– טכניקה של הדבקה של סמכים על גבי המשטח החיצוני של השן. הסמכים עשויים מחרסינה מיוחדת המותאמת למטרה זו ובנויה כך שצבע החרסינה משתלב באופן אחיד עם צבע השיניים. החיסרון הבולט כאן הוא הנזק שעלול להיווצר לשן בעקבות ההדבקה ושגרת ההיגיינה הקדחתנית שנלווית אליה.
